בקשה לפליטות 

פליטים הם בני אדם שנאלצו לעזוב את מדינתם והם נמנעים מלחזור אליה משום שהם חוששים מלחזור אליה בשל הסכנה הנשקפת להם משום שמתנכלים להם בשל הגזע, הדת, הלאום, העמדה הפוליטית או ההשתייכות החברתית שלהם.

​

מעמדם של פליטים בעולם נקבע בהתאם לאמנה בדבר מעמדם של פליטים שנחתמה באו"ם בשנת 1951. מדינת ישראל חתמה ואישררה גם היא את אמנה זו, בשנת 1954, ולכן היא מחוייבת לאמור בה.

על מנת להסדיר את מעמדו של אדם המבקש מקלט מדיני בישראל, הוציאה רשות האכלוסין וההגירה את נוהל הטיפול במבקש מקלט מדיני בישראל, הוא נוהל מספר 5.2.0012.

 

ראשית ההגנה הניתנת למבקשי מקלט לפי הנוהל היא נעוצה בכל שנקבע כי לא יגורש מישראל שוהה לא חוקי, עד לקבלת החלטה סופית בבקשתו למקלט, בקשה לפליטות, למעט יוצא מן הכלל שנקבע אך בשנים האחרונות באשר למסתננים מאריתראירה וסודן בעקבות גלי המסתננים שהגיעו לישראל בתקופה זו.

 

הקו המנחה בנוהל זה הינו כי אין לגרש אדם למקום שבו צפויה לו סכנת נפשות. זהו עקרון על בנושא הפליטות.

את הבקשה למקלט יש להגיש לרשות האוכלוסין בתוך שנה מיום הכניסה לישראל, או שהבקשה תדחה (מלבד חריגים). כעקרון, מיש שהגיש בקשה לפליטות בלוח הזמנים האמור, יהיה מנוע מלקבל היתר לעבודה בישראל בשלושה החודשים הראשונים שלאחר הגשת הבקשה, ובמידה ולא ניתנה החלטה עד חלוף שלושת החודשים, יוכל לעבוד מבלי שינקטו כנגדו הליכים חוקיים.

 

בשלב הראשון של הליך הבקשה לפליטות, לאחר זיהוי ונטילת אמצעי זיהוי ביומטריים ופרטי התקשרות, יערך ראיון בסיסי (בשפתו של המבקש) שבו יבקש נציג הרשות ללמוד על הסיבה בגינה מבקש האדם מקלט מדיני בישראל. בשלב זה יש להצביע על קיומו של חשש מוחשי לשלומו של המבקש אם יגורש מישראל ויוחזר למדינת אזרחותו, בהתאם לרשימה מוגדרת מראש של עילות הבקשה לפליטות,  שנקבעו באמנת האו"ם.

 

מובהר שמבקש מקלט המגיש בקשה לפליטות,  יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין בכל שלבי ההליך ואף מותרת נוכחות של עורך הדין בעת קיום הראיון.

 

במידה והמראיין השתכנע כי אכן המבקש דובר אמת, כי הזיהוי שלו תקין וכי הוא מגיע ממדינה הנחשבת למסוכנת עבורו, יעביר אותו לשלב הבא בו יערך ראיון מקיף. במידה ולא השתכנע כאמור, ידחה על הסף את בקשת הפליטות והמבקש יאלץ לעזוב את ישראל, אלא אם יבחר לערור על ההחלטה.

 

בתום הראיון המקיף, יחליט המראיין מיחידת ה-RSD (Refugee Status Determination) האם להעביר המקש לבחינת הועדה בסדר דין מקוצר, אם אין מדובר במדינה הנמצאת ברשימת המדינות המסוכנות להחזרתו של המבקש ולא ניתנה סיבה מיוחדת ופרטנית או לדיון בוועדה אם לא נמצאה סיבה לדחות את בקשת הפליטות. בוועדה ידונו נציגי הרשות ביחד עם נציגי גופי הבטחון השונים בתיקו של המבקש ובמידה וימצאו לנכון להמליץ על קבלת בקשתו, העניין יועבר להחלטתו של שר הפנים אשר יחליט האם לקבל את הבקשה או לדחות אותה.

 

הליך הבקשה למקלט מדיני הינו סבוך ומעמיד את מבקש המקלט במצב בו הוא נתון בכל רגע לגירוש מישראל. לא במקרה החוק התיר למבקש להיות מיוצג בעורך דין מטעמו בכל שלבי ההליך. כמו כן, ישנם מקרים רבים בהם עורך הדין יכול לעכב החלטה לדחות בקשה ולאתר סיבות לשנות ההחלטה או לקבל פתרון אחר ולכן מומלץ מאוד להיות מיוצג על יד עורך דין, ככל הניתן מהשלב הראשון.

 

בכל רגע ניתן לפנות למשרדינו ואנו נשמח לייצג המבקש בהליך זה.