איחוד משפחות - סכנות, ומה לא מספרים לכם:

לכאורה, ניראה הגיוני כי בני זוג נשואים או ידועים בציבור המעונינים לגור יחד במסגרת איחוד משפחות, יזכו לעזרה מטעם המדינה, אחרי הכל מדובר באזרח ישראלי הממלא את חובותיו המבקש את איחוד המשפחות, להסדרת מעמד בן זוגו, מדוע למנוע זכות בסיסית זו ממנו?

ובכן התשובה נעוצה בכמה משתנים ונעמוד עליהם עכשיו:

1. הגדרת עקרונות המדינה - מדינת ישראל מוגדרת כ"מדינת היהודים", מדינה יהודית ודמוקרטית, כך כתוב במגילת העצמאות. כלומר יחודה של המדינה הוא מקום מפלט לעם היהודי. האם כוונת המייסדים לכך שהמדינה תהיה על טהרת העם יהיודי בלבד? ספק גדול. לבני העם היהודי ניתנו הטבות מפליגות בדרכם לקבלת אזרחות ישראלית, חוק השבות, המאפשר קבלת אזרחות כמעט אוטומטית ליהודי או צאצא של יהודי.
לכן, בקשה זו של איחוד משפחות, הטומנת בחובה "סכנה" של הסדרת מעמד לבן זוג זר שאינו יהודי, למעשה, מאיים על המדינה, בעיני המדינה.  
- ראה אזרחות.

אולם בשום מקום לא מצויינת כוונת המייסדים לחסימת אזרחים בעלי דת שונה להגיע לארץ להסדרת מעמד. ברם ממשלות ישראל החלו אט לאט ליצוק פרשנות שונה לתוך כוונת יסוד מהותית זו עד הפיכתה ל- מדינת היהודים בלבד! איחוד משפחות, הפך להיות הליך קשה, המציב את המבקש כ "אוייב" המדינה. 

2. אין מדיניות הגירה - מתוך הסעיף הראשון, נולד הסעיף השני. אין מדיניות הגירה למדינת ישראל. הסיכוי של אזרח שאינו יהודי לקבל אזרחות ישראלית הוא כמעט אפסי. אין אפשרות להשקעה או להפוך להיות תושב שמקבל אזרחות אחרי שנים. רשות האוכלוסין אוכפת את המדיניות הזו באופן קיצוני, ואינה מאפשרת לאזרח שאינו יהודי להתאזרח בקלות. הליך איחוד משפחות, הפך להיות האפשרות היחידה להסדרת מעמד בן זוג זר בישראל. 

3. מדינות דתית - שנים שבמשרד הפנים היו שרים דתיים, לאומנים עם זיקה ברורה ליהדות הרואה בנישואים מעורבים הסיבה להשמדת העם היהודי. השרים התקינו תקנות ברוחם ואנו נטמעו בקרב הפקידים עד שהפכו להיות ממש חלק מה DNA של הרשות. איחוד המשפחות הפך להיות סדין אדום בעיני השרים והפקידים, והתחושה היא שחובה להיות חומה בצורה כנגד בני הזוג הזרים המגיעים להסדיר מעמדם בישראל. 

4.  חשש דמוגרפי - אזרחים ישראלים הנישאים לאזרחים פלסטינאים או מוסלמים, מעלים חשש ממשי בקרב ממשלות ישראל לכך שיכול להיות שמתן אזרחות לבני הזוג המוסלמים, יביא לשינוי דמוגרפי ופוליטי במדינה. 

מצב זה מביא את הממשלות להתקים תקנות דרקוניות כנגד בני זוג מעורבים, והשמתם בתוך הליך איחוד משפחות מייסר, שאפילו שם הסיכוי להצלחה הוא נמוך מאוד. הרשות טענה כי הבקשות המסורבות אצלה עומד על כ 46%. כלומר כמעט כל זוג שני שמבקש להסדיר מעמד, מסורב!

אז מדוע בעצם מסרבים את בני הזוג?

1. ראיות להוכחת כנות קשר - הרשות מציינת בנוהל איחוד משפחות, כי על הישראלי להציג הוכחות וראיות לכנות קשר. כמו כן, הרשות, "בטוב ליבה", מציינת אלו ראיות והוכחות היא מבקשת. מצער לדעת כי אלו ראיות בסיסיות לכנות קשר, ואין הם מספקות לעיתים קרובות את הרשות. צריך לבחון את הסיפור, את מערכת היחסים וההקשרים על מנת לדעת אילו ראיות הם ראיות חזקות (ראיות א') שמולם יתקשו הפקיד והרשות לעמוד ולהוכיח כי אין כנות קשר ויאפשר את המשך הליך איחוד משפחות. 

2. מכתב הסבר - זהו אחד הכשלים הגדולים של בני זוג המבקשים הסדרת מעמד מכוח הליך איחוד משפחות. מי שאינו יודע ואינו ערכוך להכנת מכתב זה, יכול בהחלט לפתוח חזית אדירה מול הרשות שבה היא יכולה לתחקר אותו, למעשה ללא גבול. מכתב הסבר טוב הוא מכתב היודע לתחום גבולות, להגיד את מערכת היחסים, את תחילתה, התפתחותה, והנפשות הפועלות בה. 

3. ראיון אישי - המקום בו נופלים הזוגות המבקשים הסדרת מעמד בהליך איחוד משפחות, באופן תדיר. את הראיון עורכים פקידי הלשכה. יש לציין כי אין אלו פקידים שעברו הכשרה מיוחדת לראיונות אלו, אין אלו פקידים שיודעים או יכולים להתמודד בהגינות עם ראיון זוגי, ומטרתם היא למצוא בקיעים, סתירות וסדקים בסיפור. נציין כי במקרים רבים ישנם סיפורים מזעזעים של בני זוג שנשבעים:

 













משרדנו יעניק לכם ייצוג משפטי מקצועי, מהימן ולא יתן לדבר כזה להתרחש! ייצוג משפטי במשרדנו ינהל איתכם סימולציה מלאה לראיון, יעבור אתכם על המסמכים, יכין אתכם את המכתב ויביא אתכם לסיכוי ואחוזי הצלחה של כמעט 100% בהליך איחוד משפחות להסדרת מעמד של בן זוג זר.